ישבתי תחת סוכתו של אומן היודאיקה , השקפנו אל ההרים ושמענו אומנות יהודית. כן, אפשר לשמוע אותה בשירים, האומנים שלנו גילו את המקורות, את הפיוטים את הטקסטים המקראיים והלחינו אותם בכישרון, הוסיפו להם צבע וגוון אתני וכך זכירנו לשמוע אומנות יהודית - ממש יודאיקה לאוזניים.
איש האומנות הציג בפני את כוס הקידוש האחרון שהכין, הוא הצליח לסחוט ממני קריאת התפעלות לאחר מכן, הביא קצת שתיה קרה ואנו נעגנו לכמה רגעים בחיים, פשוט נגענו בהם. הזכיר לי רגע מיוחד פעם בבית הכנסת בו אצה נוגע בזמן נוגע בעכשיו.
אחר כך לקח אותי לסיור בטבע, מקור ההשראה שלו, הראה לי מהיכן הוא שואב את האומנות שלו, עברנו בשביל בין עיזים ושלל פרחים, מדי פעם נעצר לידי עץ מסוים והסביר לי את יחודו. לפעמים כשראה ענף של עץ זית מוטל על הדרך אסף אותו. עצי הזית הם הכי טובים כך אמר לי, עץ הזית והיהדות הולכים יד ביד. כזה איש של טבע הוא
בסוף חזרנו לגלרייה שלות היום היא לא היתה פתוחה למבקרים הוא לקח חופש וכך צריכה להתנהל גלריה לאומנות יהודית בחופש מוחלט לתת ביטוי לדמיון, ליצרתיות להשראה ולחזון רק באמת כשהם נחים בקרבך.
אז אתה אומן יהודי שאלתי אותו? הוא חייךת ושלף את טבעת הזהב בעלת הצורה של מגן דוד מאצבעו. כן אני אומןת אומן יהודי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה